מאת חטיבת המומחים לגגות של קבוצת סיטון
בגג תעשייתי, המים צריכים לדעת לאן ללכת עוד לפני שהלוח הראשון מותקן. שיפוע, מרזב, תעלה ומוצא הם מערכת אחת, וכל טעות באחד מהם עלולה לייצר מים עומדים, גלישה או חדירת מים.
למה שיפוע הוא הבסיס
השיפוע מניע את המים אל נקודת הניקוז. אין שיפוע אחיד שמתאים לכל מערכת; הוא תלוי בפרופיל הקירוי, באורך המסלול, בפרטי החיבור ובמפרט המערכת.
אורך מסלול המים
ככל שהמים עוברים מרחק ארוך יותר על הגג, כך עולה חשיבות התכנון. יש לבדוק את כיוון הזרימה, כמות המים המצטברת ואת היכולת של המרזב לקבל את הספיקה.
מרזבים ותעלות
מרזב צריך להתאים לשטח שאותו הוא מנקז, לשיפוע ולמספר המוצאים. תעלה קטנה מדי או מוצא יחיד לשטח גדול עלולים להפוך את המרזב לנקודת תורפה.
מים עומדים
מים עומדים יכולים להעיד על שקע, שיפוע לא נכון, תשתית מעוותת או חסימה בניקוז. לאורך זמן הם מעמיסים על פרטי החיבור ומגדילים את הסיכון לקורוזיה ולחדירות.
גלישות חירום
במערכות מסוימות נכון לתכנן גם נתיב חירום למים במקרה שמוצא נסתם. המטרה היא למנוע מצב שבו מים ממשיכים לעלות בתוך המרזב עד שהם חודרים למבנה.
מפגשי שיפועים
עמקים, רוכבים, תעלות פנימיות ומפגשים בין גגות שונים דורשים תכנון מדויק. אלו אזורים שבהם כמות מים גבוהה יותר עוברת בפרט קטן יחסית.
חדירות וציוד
מזגנים, ארובות, מפוחים וקונסטרוקציות על הגג יכולים לשנות את מסלול המים. לכן כל חדירה צריכה להיבחן גם מנקודת מבט של ניקוז ולא רק של איטום.
לקריאה נוספת: חדירות מים בגג תעשייתי.
לסיכום
ניקוז נכון מתחיל בתכנון השיפועים ומסתיים בפרטי המוצא. בגג תעשייתי נכון לראות את כל המסלול — מפני הגג ועד הנקודה שבה המים עוזבים את המבנה.